אירועי ה-7 באוקטובר והלחימה הממושכת חשפו לוחמים רבים לטראומות קשות. לאחר שובם הביתה, הם מתמודדים עם קשיי הסתגלות, דריכות יתר, הפרעות שינה ותחושות של ניתוק וזרות מהסביבה. רבים מהם חווים כעס ואשמת ניצול בעקבות אובדן חברים קרובים במהלך המלחמה. הספרות המקצועית מדגישה כי החודשים הראשונים לאחר טראומה הם קריטיים למצבם הנפשי של הלוחמים. הימנעות ממפגשים חברתיים וחוויות חיוביות מגבירה את הסיכון להתפתחות PTSD.

​

לפי תיאוריות פסיכולוגיות, הימנעות היא גורם מרכזי בהמשך התסמינים של טראומה. אנשים שנמנעים ממקומות, אנשים או גירויים המזכירים את הטראומה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח PTSD. ההימנעות מחיי חברה ופעילויות מהנות משמרת את תחושת הסכנה המתמדת, מגבירה חרדה ודריכות, ומובילה לדיכאון ותחושת חוסר מסוגלות. טיפולים יעילים ל-PTSD, כמו טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים, מתמקדים בחשיפות כדי לסייע בהחלמה ולהפחית את ההימנעות.

​

פרויקט "חוזרים לגלים – חוזרים לחיים" של עמותת "גולשים ללא גבולות" נועד להפחית את גורמי הסיכון הללו ולסייע ללוחמים לחזור בהדרגה לחיים מלאים. הגלישה משמשת ככלי טיפולי חשוב, המקנה תחושת חופש ושחרור, ומדמה את תחושת האחווה בין לוחמים. בתוך המים, חברי הקבוצה מתבוננים זה בזה, תומכים ונוטלים סיכונים יחד, מה שמסייע למוח לקבל מנוחה מהמתח היומיומי. ככל שנקדים בהתערבויות אלו, נוכל למנוע את התפתחות ה-PTSD.

​

​

"כשאתה נכנס לים וגולש , זה דורש  110 אחוז מעורבות, מה שנותן למוח שלך מנוחה."